Avodah Zarah 46

Kapitel 46

א אלא בפרה דדמיה יקרין אבל בשאר קרבנות מודו ליה

1 nur über die [rote] Kuh, die einen hohen Preis hat, bei allen anderen Opfern aber pflichten sie ihm bei!? —

ב ואלא הא דתניא לוקחין מהן בהמה לקרבן מני לא ר' אליעזר ולא רבנן

2 Wessen Ansicht vertritt demnach die Lehre, daß man von ihnen Tiere als Opfer kaufen dürfe; weder die des R. Elie͑zer noch die der Rabbanan!?

ג ועוד תניא בהדיא מאי אותיבו ליה חברוהי לר' אליעזר (ישעיהו ס, ז) כל צאן קדר יקבצו לך יעלו (לרצון על) מזבחי

3 Ferner wird ausdrücklich gelehrt: Was erwiderten seine Kollegen dem R. Elie͑zer? Alle Herden Qedars werden sich zu dir versammeln &c. als wohlgefälliges Opfer sie auf meinen Altar kommen.

ד ע"כ לא פליגי אלא בחששא אבל היכא דודאי רבעה פסלה ש"מ דפרה קדשי מזבח היא דאי קדשי בדק הבית מי מיפסלא בה רביעה

4 Sie streiten also nur über die Befürchtung, ist sie aber bestimmt zur Bestialität verwendet worden, so ist sie untauglich, somit ist hieraus zu entnehmen, daß die [rote] Kuh Heiligtum des Altars ist, denn wenn man sagen wollte, sie sei Heiligtum des Tempelreparaturfonds, so würde sie nicht durch die Bestialität untauglich werden. —

ה שאני פרה דחטאת קרייה רחמנא

5 Anders ist die [rote] Kuh, denn der Allbarmherzige nennt sie ‘Entsündigung’. —

ו אלא מעתה תיפסל ביוצא דופן וכי תימא ה"נ אלמה תניא הקדישה ביוצא דופן פסולה ור"ש מכשיר

6 Demnach sollte doch eine Seitengeburt als solche untauglich sein!? Wolltest du sagen, dem sei auch so, so wird ja gelehrt, wenn man eine Seitengeburt als solche geheiligt hat, sei sie untauglich und nach R. Šimo͑n tauglich!?

ז וכי תימא ר"ש לטעמיה דאמר יוצא דופן ולד מעליא הוא והא"ר יוחנן מודה היה ר"ש לענין קדשים שאינו קדוש

7 Wolltest du erwidern, R. Šimo͑n vertrete hierbei seine Ansicht, daß nämlich die Seitengeburt eine richtige Geburt sei, so sagte ja R. Joḥanan, R. Šimo͑n pflichte [den Weisen] bei hinsichtlich der heiligen Opfer, daß eine solche nicht heilig ist!? —

ח אלא שאני פרה הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה וע"ז נמי פוסל בה דכתיב (ויקרא כב, כה) כי משחתם בהם מום בם ותנא דבי ר' ישמעאל כל מקום שנא' השחתה אינו אלא דבר ערוה וע"ז

8 Vielmehr, anders ist es bei der [roten] Kuh; da ein Gebrechen sie untauglich macht, so machen sie auch eine unzüchtige Verwendung und Götzendienst untauglich. Es heißt nämlich: eine Verderbtheit ist an ihnen, ein Gebrechen haftet ihnen an, und in der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt, überall, wo es Verderben heißt, sei Unzucht und Götzendienst zu verstehen.

ט דבר ערוה דכתיב (בראשית ו, יב) כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ וע"ז דכתיב (דברים ד, טז) פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל והא פרה נמי הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה ועבודת כוכבים פסלי בה

9 Unzucht, denn es heißt: denn alles Fleisch hat seinen Wandel verderbt auf Erden; Götzendienst, denn es heißt: daß ihr nicht so verderbt handelt und euch ein Schnitzbild verfertigt. Da nun ein Gebrechen die [rote] Kuh untauglich macht, so machen sie auch eine unzüchtige Verwendung und Götzendienst untauglich.

י גופא תני שילא מ"ט דרבי אליעזר דכתיב (במדבר יט, ב) דבר אל בני ישראל ויקחו בני ישראל יקחו ואין העובדי כוכבים יקחו אלא מעתה (שמות כה, ב) דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה ה"נ דבני ישראל יקחו ואין העובדי כוכבים יקחו

10 Der Text. Šila lehrte: Was ist der Grund R. Elie͑zers? Es heißt: sprich zu den Kindern Jisraél, daß sie nehmen, die Kinder Jisraél sollen nehmen, nicht aber sollen Nichtjuden nehmen. Es heißt ja aber auch: sprich zu den Kindern Jisraél, daß sie mir eine Hebe nehmen, ist etwa auch hierbei zu erklären: nur die Kinder Jisraél dürfen nehmen, nicht aber Nichtjuden!?

יא וכי תימא ה"נ והאמר רב יהודה אמר שמואל שאלו את ר"א עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו פעם אחת בקשו ממנו אבנים לאפוד

11 Wolltest du sagen, dem sei auch so, so erzählte ja R. Jehuda im Namen Šemuéls: Sie fragten R. Elie͑zer, wie weit die [Pflicht der] Ehrung von Vater und Mutter reiche, und er erwiderte ihnen: Geht und sehet, was jener Nichtjude in Asqelon, namens Dama b. Nethina, für seinen Vater getan hat. Einst wollte man von ihm Edelsteine für das Schulterkleid kaufen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel